יום שני, 3 באוגוסט 2009

עונת הקטיף

כשקיבוצניק שומע את המילה קטיף הוא מיד נזכר בגיוסים למטעי האגסים, תפוחים, הדרים, או אבוקדו. כשפינלנדי שומע קטיף הוא מיד מתארגן ליציאה ליער. קיץ זה עונת הקטיף שבה הפינלנדים יוצאים ליערות לאסוף את כל מה שאכיל. היערות בפינלנד, שמכסים כ-70% מהמדינה, נמצאים חלקם בבעלות פרטית וחלקם בבעלות המדינה. אחד מחוקי המדינה מתיר לכל אחד ואחת לקטוף ככל העולה על רוחם מכל יער, גם אם היער בבעלות פרטית.

מצויידים בכלי איסוף, יצאנו לדרכנו ולאחר שש וחצי דקות הליכה היינו כבר במעבה היער. הקטיף עכשיו הוא בעיקר של פירות יער מסוג אוכמניות, אבל גם של פטריות שונות. אנחנו בכל אופן חיפשנו את הפירות. אין מה למהר כי היער לא נגמר ולכן גם אוכמניות יש מספיק לכולם. הבעייה היא שבאזורי היער שקרובים למגורים כבר ביקרו קוטפים זריזים לפנינו. לכן צריך למצוא אזור שבו עדיין לא קטפו או שלפחות ניראה שלא קטפו. שוב, אין מה למהר. מדובר על מקסימום עוד חמש דקות של חיפוש.

חוקי מרפי לא פסחו על פינלנד. איך שהגענו לאזור מרובה אוכמניות, התחיל הגשם. בפינלנד, גשם זה משהו שתמיד צריך לקחת בחשבון (גם אם השמש זורחת) אז הוצאנו את מעילי הגשם והתחלנו בקטיף. השיחים נמוכים, עד גובה 50 ס"מ ומלאים בפירות שנראים כך..


קצת יותר מקרוב.

פטריה לא מזוהה.

עוד מבט. אולי מישהו מזהה.


עוד משהו לא מזוהה שצומח על ענף של עץ.



וזה השלל אחרי כשעתיים של קטיף. 2,5 ליטר אוכמניות.



וזאת התוצאה אחרי עוד חצי שעה של אפייה (הזכויות שמורות לזוגתי).


שבוע טוב.

תגובה 1:

sheffy אמר/ה...

הי
אתה פשוט תותח
כל פעם אני נדהם מחדש מהבלוג ומהבעת דיעות באופן נחרץ וחכם.
לכבוד הוא לי שיום אחרי יום הולדתי פרסמת כתבה בבלוג, לא ראיתי כתבה על ההריון, אני מקווה שתהיה כתבה על הלידה...
ממתינים להגעתכם ארצה
נעם, מעין, אפרת ושפי